כיצד נמדדת הצפיה

 midr2מערכת מדידת הצפייה פועלת בשיטת ה- People-Meter. במסגרת שיטה זו מותקנים מכשירים אלקטרוניים על כל מקלטי הטלוויזיה בבתיהם של משתתפי הפאנל, המונה כיום 580 משקי בית, וכ-1,800 פרטים, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית בעלי המקלטים בישראל. המכשירים עוקבים אחרי כל פעולת הפעלה, כיבוי ומעבר מערוץ לערוץ במקלטי הטלוויזיה. המדידה מתבצעת בזמן אמיתי וברציפות על פני כל שעות היממה 24/7. מערכת הפיפל מיטר מאפשרת לזהות לא רק את היקפי הצפייה בתוכן מסוים (כלומר במה צופים), אלא גם את ההרכב הדמוגרפי של הצופים (דהיינו מי צופה). לכל אחד מבני הבית כפתור משלו בשלט מיוחד באמצעותו הוא מזדהה כאשר הוא מתחיל לצפות. בנוסף, עליו ללחוץ על השלט כאשר הוא מסיים לצפות. בדרך זו מערכת הפיפל מיטר מאפשרת לפלח את אוכלוסיית הצופים על פי פרמטרים דמוגרפיים שונים. 


מערכת הפיפל מיטר מאפשרת לזהות גם צפייה של אורחים מזדמנים השוהים בבתיהם של חברי הפאנל. בשלט המיוחד שניתן לחברי הפאנל קיים גם כפתור זיהוי מיוחד לאורחים.

מדי לילה נמשכים הנתונים מבתיהם של חברי הפאנל אל מרכז מחשבים המעבד אותם ומפיק מהם קבצי מידע המשמשים את תוכנות עיבוד המידע השונות. משמסתיימים תהליכי העיבוד והבקרה והנתונים מאושרים להפצה, המשתמשים במידע, ובהם חברי הוועדה, יכולים לקלוט את קבצי המידע ישירות למחשביהם, בהתאם להרשאה שניתנה להם, ולהפיק על בסיסם דו"חות שונים באמצעות תוכנות ייעודיות שמספקת קנטאר מדיה.

מדי בוקר לפני הפצת הנתונים מעבירים גופי השידור את לוח השידורים בפועל של אמש as run.מערכת ה-as run קולטת את התכניות מהגופים המשדרים ומבצעת אינטגרציה בינם לבינה. 

לאחר שהנתונים מזוהים, מתבצע סיווג שלהם לפי זמני השידור לתכניות, פרומואים, פרסומות וכד'. 
על בסיס קבצים אלו מופקים דו"חות המדרוג של התכניות.


בקרה

מערכת המדידה עוברת תהליכי בקרה מרובים הנוגעים ל:

  • ייצוגיות הפאנל, תפקוד טכני של המערכת, התנהגות חברי הפאנל וחשאיות הפאנל.
  • הבקרה מבוצעת על בסיס יומיומי שוטף.
  • בדיקות בקרה כוללות נערכות גם מדי חודש.
  • אחת לשנה מתקיים סקר הלימה, במסגרתו יוצרים קשר טלפוני עם כל בתי הפאנל, הנשאלים במה הם צופים באותו רגע. נתוני הסקר מוצלבים עם נתוני המערכת במטרה לבחון את שיעורי ההתאמה של המערכת (matching rate).




כיצד נבנה הפאנל

הפאנל ותחזוקתו  
  • הפאנל מונה כיום 700 משקי בית (כ-2,200 פרטים), המייצגים את אוכלוסיית בעלי המקלטים בישראל על גווניה השונים (כולל עולים ולא יהודים על פי חלקם היחסי באוכלוסייה). מתוכם: 94 בתי עולים מבריה"מ לשעבר ו-73 בתים ערבים.

  • נתוני הצפייה הנאספים ממנו עוברים שקלול סטטיסטי של משתנים דמוגרפיים (כגון מין, גיל, פלטפורמה, דת, ותק בארץ) במטרה להבטיח ייצוג נאות של האוכלוסייה. במטרה לתחזק את הפאנל, ומבלי לפגוע במהימנותו, ניתנים תמריצים לחבריו. התמריצים אינם כספיים וכוללים בדרך כלל תשורות סמליות. 
  • לפאנל יש מנהלת המצויה בקשר שוטף עם החברים בו ועוקבת אחרי שיתוף הפעולה שלהם.
  • כמו כן, מתבצע מעקב חריגים ותחלופה יזומה במטרה להגדיל את תוקפו הסטטיסטי.

 

סקר כינון רייטינג GRP -  Gross Rating Points  

בתי הפאנל נבחרים ממאגר שנוצר במסגרת סקר כינון רחב-היקף, המונה 3,000 משקי בית מדי שנה ומתבצע פנים-אל-פנים. 

לסקר הכינון מספר מטרות:

  • יצירת מאגר בתים פוטנציאליים לגיוס לפאנל.
  • מעקב אחר שינויים בהרכב האוכלוסייה (סקר הכינון מהווה עבור הוועדה תחליף לנתוני הלמ"ס  בפרמטרים דמוגרפיים שאינם נמדדים ע"י הלמ"ס).
  • מעקב אחרי שינויים בדפוסי צריכת מדיה בקרב האוכלוסייה.
  • בניית AID.
 

Automatic Interaction Detection) AID)   

זהו מודל סטטיסטי מורכב שמטרתו לאתר את הפרמטרים הדמוגרפיים שיעניקו לפאנל ייצוגיות ועל בסיסם יבוצע הגיוס בפועל.

ה-AID מוחל על נתוני סקר הכינון ומאתר בהם משתנים המסבירים את כמות הצפייה (למשל: מספר מקלטים, מספר נפשות, ילדים וכו'). על בסיס משתנים אלו נבנית מטריצה סטטיסטית שקובעת את הרכב הפאנל. המטריצה מורכבת מתאים דמוגרפיים מובחנים המייצגים את האוכלוסייה הכללית. 

שלבי גיוס חברים לפאנל על בסיס ה-AID:

  • חלוקת האוכלוסייה לתאים (בית לא יכול להופיע ביותר מתא אחד).
  • דגימה אקראית בתוך התא.
  • פניה להצטרפות לפאנל.
  • בהעדר הסכמה, פנייה לבא בתור וחוזר חלילה.
  • התקנת הציוד בבית חבר הפאנל.
  • תדרוך והרצה.